2024 עוד רגע כאן

סיכום שנה תמיד נראה דבר מסובך. השנה הזאת אף יותר.

בראש השנה האחרון הייתה הרגשה קסומה של התחלה של משהו טוב שיכול לקרות.

הכל נקטע בבת אחת וללא אזהרה מראש. אי אפשר להכין אף אחד למה שקרה.

בתוך החושך והאפלה תמיד מנסות כמה קרני שמש לחדור את מסך הזמן.

אנחנו עם שורד, חזק שמחפש אוויר לנשימה כל יום מחדש.

מחפשים בכל דרך אפשרית להרים קצת את הראש, לנסות לחייך פה ושם ולנשום.

נתחיל שוב לאט לאט ליצור, לכתוב, לדמיין ולחלום.

לחגוג בקטנה יום הולדת, חגים וארועים קטנים עם משפחה וקצת חברים.

לבחור בטוב, לבחור בחופש, לבחור לחיות.

לרגש מישהי קרובה ואהובה עם חיבוק ,עם מילה טובה ואפילו עם מתנה קטנה אישית

לתשומת לב עם מסר מחזק ומעצים.

עם מסר של אני כאן בשבילך.

"כולנו זקוקים לחסד,

כולנו זקוקים למגע,

לרכוש חום לא בכסף,

לרכוש מתוך מגע,

לתת בלי לרצות לקחת

ולא מתוך הרגל.

כמו שמש שזורחת כמו צל אשר נופל,

בואי ואראה לך מקום

שבו עוד אפשר לנשום.

כולנו רוצים לתת

רק מעטים יודעים איך.

צריך ללמוד כעת

שהאושר לא מחייך,

שמה שניתן אי פעם

לא ילקח לעולם.

שיש לכל זה טעם,

גם כשהטעם תם...

בואי ואראה לך מקום

שבו עוד מאיר אור יום.

כולנו רוצים לאהוב,

כולנו רוצים לשמוח.

כדי שיהיה לנו טוב,

שיהיה לנו כח." - נורית גלרון

מילים: נתן זך - לחן: אילן וירצברג.

שתהיה לכולנו שנה קצת יותר טובה מהקודמת...

מחזיק מפתחות כל סוף הוא התחלה חדשה